חייב איניש לבשומי 

פורים תשע"א

היהדות בכללותה, הינה אמונה בבורא עולם, אחד ויחיד וכל יכול.

כל העשיה ביהדות מכוונת לאחדותו וייחודו של הבורא ית'.

גם חגי ישראל הינם באותה קטגוריה, של ייחודו ית'.

חג הפורים, מהות ענינו, אמונה בגדלות ובלעדיות הקב"ה, ובהכרת אפסותינו.

כל מעשה המגילה, הינו מעשה לא ברור אשר תחילתו משתה גדול של המלך האחשורוש, המולך מהודו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה, מלך גדול אשר עושה משתה לכולם כולל היהודים שתחת שלטונו.

ממצב של מלך גדול, הופך האחשורוש למלך הנשלט למעשה ע"י המן משרתו.מכאן ואילך ברורה הדרך להכחדת היהודים, עם אשר "אינו שווה למלך".גם מרדכי היהודי חש ברעה המתקרבת ובאה, ככל העם.מבקש מרדכי מאסתר לבוא אל המלך, אסתר אשר רואה שמהלך זה יוביל ל"אחת דתו להמית" מסרבת, עד שמסכימה לדברי מרדכי, ומבקשת "צומו עליי". המהלך מצליח נגד כל הגיון אנושי.

כמעשה זה מעשים רבים במגילה, הקורים באופן לא הגיוני ונהפך לרווח והצלה ליהודים.

ר' נחמן או' הידיעה הגדולה הינה הידיעה שאיני יודע.ככל שאדם גדול יותר, יודע יותר כך גם מבין ורואה את קטנות האדם ביחס לבורא ית'.

חייב איניש לבסומי עד דלא ידע, חייב אדם לבסם עצמו עד מצב של אי ידיעה, מצב בו אין ביכולתו להפעיל שיקול דעת רציונאלי אנושי, זהו מצב בו על האדם לסמוך, להסתמך על הגדול ממנו.

כאשר האדם מבסם עצמו לדעת, מתוך "השלך על ה' יהבך" זוהי האמונה האמיתית.

"עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", שלב זה הינו שלב "מתקדם" באמונה זהו שלב של ההכרה ההבנה, ה' יראה ללבב, אדם יראה לעינים. היינו ראיית האדם הינה ברמת ראיה של העין, מוגבלת ולעיתים (קרובות) מתעה.ההגעה למציאות שבה גם כאשר אני רואה "ברוך המן וארור מרדכי", ייתכן וזוהי ראיה אמיתי למרות שבעיני אין הדבר כך, זוהי האמונה, היכולת לקבל, גם אשר נראה בעיני כלא נכון, לא הוגן וכו', שזהו המעשה הנכון, אני מאמין.

אנחנו מאמינים בני מאמינים ואין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים.

דויד לקס _אמת